חוק הנכים - קשר סיבתי בין השירות למחלות כבד וכליות 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית     http://www.barmedics.co.il

כליות-

תפקוד כליות ירוד

ע"א 4329/96 חדד נ' קצין התגמולים בבית המשפט המחוזי בחיפה, פורסם בתקדין מחוזי כרך 97 (ב) תשנ"ז- תשנ"ח- 1997.

המערער שירת בשירות קבע משך שנים רבות. הוא החל לסבול מתפקוד כליות ירוד ורופא מטעם קצין התגמולים מצא שהוא סובל משינויים אנטומיים כלייתיים מלידה ובהתאם לכך אין קשר בין מחלה מולדת זו לתנאי השירות. רופא טעם המערער אישר שמדובר בפגם מולד אך הוסיף שתנאי השירות: עבודה קשה בשעות לא מקובלות, ללא מנוחה וללא אפשרות ליטול תרופות ושתיה מספקת גרמו להתדרדרות במצבו.

בית משפט השלום דחה את התביעה בטענה שלא הוכח אירוע חריג.

דלקת כבד- הפטיטיס B

ע"ו 361/01 פלוני נ' קצין התגמולים (לא פורסם). ניתן ביום 10.7.2003

המערער הגיש תביעה להכיר בו כנכה בגין דלקת כבד מסוג B שנגרמה לו לטענתו בזמן ועקב שירותו בשב"ס. המערער הינו יליד 1957 ושרת בשב"ס מאז 1983 ועד עתה. שנים שימש כסוהר בטחון בכלא השרון ובמהלך עבודתו נחשף אין ספור פעמים לפגיעות עצמיות של אסירים ובא במגע עם דם של אסירים וליווה אותם לטיפול רפואי. לא אחת גם נדקר תוך חיפוש בתאי האסירים או בחיפוש על גופם כאשר נשאו מזרקים לשימוש בסמים. ביום 21.10.96 הודיעו לו ממד"א כי נמצאה בדמו הדלקת האמורה.

                          המומחה מטעם קצין התגמולים שלל קשר סיבתי בין השירות לקיום המחלה.

המומחית מטעם המערער הייתה בדעה כי תנאי שירותו של העורר תואמים לאפידמיולוגיה של הדבקה בוירוס הנדון וסוהרים בהחלט נכללים באוכלוסיה בסכנת הדבקות.

וועדת הערעורים פסקה כי גם אם נתעלם לחלוטין משאלת קיומה של קבוצת סיכון מיוחדת, ברור כי למערער אירעו מספר אירועים במהלך שירותו שבהם נחשף קונקרטית לתנאים אשר מהווים אופציה וסכנה מוחשית להדבקות מאדם חולה. דקירת מזרקים, סמים, דם של אסירים ועוד, לכל אל הנחשף המערער באופן קונקרטי. עדותו משכנעת ולא נסתרה.

העובד עובד בשב"ס כ- 20 שנה, וסביר מאד שנדבק במהלך העבודה ועקב האירועים שתאר כאשר ההנחה שהעובדות יוצרות לא נסתרה.

הוועדה קבעה כי המערער הרים את נטל ההוכחה ועל כן קיבלה את הערר.